פומפיי איטליה היא אחד מאתרי הארכאולוגיה המרשימים והמרתקים ביותר בעולם. מדובר בעיר רומית שלמה שנשמרה כמעט בשלמותה בעקבות התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה. ביקור בפומפיי אינו עוד טיול היסטורי – זו חוויה נדירה שמעניקה הצצה אמיתית לחיי היום יום של רומא העתיקה, ממש כאילו הזמן עצר מלכת. לא פלא שמיליוני תיירים פוקדים את המקום מדי שנה, ושפומפיי הפכה לאחד היעדים הפופולריים ביותר באזור נאפולי והקמפניה.

האירוע שהפך את פומפיי איטליה לאתר היסטורי כה מיוחד הוא התפרצותו העוצמתית של הר הגעש וזוב. ההתפרצות הפתאומית כיסתה את העיר בשכבות עבות של אפר וולקני במשך שעות ארוכות, והותירה מאחוריה הרס עצום. אבל דווקא אותו הרס יצר שימור יוצא דופן: בתים, חפצים, פסלים, רחובות ואפילו ציורי קיר נשארו קפואים בזמן מתחת לאפר. במשך יותר מ־1,500 שנה העיר נשכחה – עד לגילויה מחדש במאה ה-18, שהפך אותה מיד לאוצר ארכאולוגי חסר תקדים.

אחד הדברים שהופכים את פומפיי איטליה למיוחדת כל כך הוא האפשרות פשוט ללכת ברחובות שהרומאים עצמם צעדו בהם. האבנים המקוריות עודן שם, כולל החריצים שיצרו גלגלי העגלות הרומיות. הבתים שנחשפו מציגים את חיי היומיום בצורה מרהיבה: חדרי מגורים, חצרות פנימיות, בתי מרחץ ציבוריים, טברנות, חנויות ומאפיות – הכול נשמר עד הפרטים הקטנים.

אולי העוד יותר מרשים הוא מגוון הציורים והכתובות שנותרו על הקירות. חלקם מציגים סצנות מיתולוגיות, אחרים תיאורים צבעוניים של חיי החברה של התקופה, ולעיתים אפילו מודעות בחירות פוליטיות שנכתבו על הקירות בדיוק כמו מודעות רחוב מודרניות.

בין האתרים הפופולריים ביותר בפומפיי נמצא האמפיתיאטרון, המבנה העתיק ביותר מסוגו שנשמר בשלמות. כאן נערכו מופעים, קרבות גלדיאטורים ואירועים ציבוריים שהביאו קהל רב. המבנה יכול היה להכיל כ־20 אלף איש – נתון מרשים אפילו ביחס להיום.

כמו כן, ניתן לבקר במקדש אפולו, במקדש ונוס ובפורום המרכזי של העיר, ששימש ככיכר העירונית וכלב הפעילות הכלכלית, הדתית והחברתית.
סמוך לשם נמצאות הווילות הגדולות והמפוארות – ביניהן “בית הפאונים” המפורסם, שבו התגלו פסיפסים מדהימים, ו"ווילת המסתורין" שמכילה ציורי קיר שנחשבים ליצירות אמנות בסדר גודל עולמי.

מעבר למבנים ולחפצים, אחד הסמלים המזוהים ביותר עם פומפיי איטליה הם תבניות הגופות שנמצאו באתר. כאשר האפר כיסה את התושבים, גופותיהם התכלו אך החלל שנשאר נשמר בשלמותו. הארכאולוגים מילאו את אותם חללים בגבס וכך נוצרו דמויות מרגשות וקשות לצפייה של אנשים ברגעיהם האחרונים – אמהות עם ילדיהן, בעלי מלאכה, חיילים, נערים ונערות.

למרות שמדובר במראה קשה, יש לכך חשיבות היסטורית עצומה: אלה הם האנשים שחיו בעיר שחזרה לחיים בין חורבותיה. זו עדות נדירה להיסטוריה אנושית שהתגלתה באופן מצמרר אך מרתק.